מנהגי אבלות

תקופת אנינות-פטירה עד קבורה
קרובי משפחה של הנפטר נקראים " אוננים ".
בתקופה בין הפטירה ועד הקבורה הם עסוקים בהכנות קבורה וכן פטורים
מכל מצוות " עשה ".
 
תקופה השבעה
האבלים יושבים שבעה מיד אחרי קבורה.
תקופת השבעה נספרת מרגע הקבורה משקיעה לשקיעה ומסתיימת
בבוקר יום השביעי לאחר ישיבה באותו היום.
בתקופה זו נדליק נר לעילוי נשמת הנפטר.
ביום האחרון לשבעה עולים האבלים לקבל לקריאת פרק תהילים,
קדיש והשכבה.
 
תקופת השלושים
לאחר תקופת השבעה נמשכים מנהגי האבלות עד 30 ימים מיום הקבורה.
בתום תקופה זו מסתיימת תקופת האבל למעט אבל על אב ואם אשר נמשך
12 חודשים.
ביום האחרון של השלושים עולים לקבר.
 
שנת אבל
אבל על הורים נמשכת 12 חודשים.
בתקופה זו נהוג לא להשתתף בשמחות, לא ללבוש בגדים חדשים.
בתום השנה ע"פ לוח עברי עולים לקבר ועורכים טקס קריאת תהילים והשכבה.
 
המצבה
מצבה מסמלת זיכרון למת ושיכירו את מקום קבורתו, מקום בו מתפללים
לעילוי נשמתו. על המצבה כותבים: שם הנפטר, שמות הוריו ויום הפטירה ועוד…